קדימה: אפשר וצריך גם אחרת / נמרוד נוי
21/3/2010
הצטרפתי לקדימה בסמוך למועד הקמתה. עשיתי כן משום שחיפשתי פלטפורמה שתישא עליה את השליחות הלאומית החשובה כל כך של עשיית תיקון גדול בחיינו הפוליטיים במדינה, ותחולל בהם את התמורות הנדרשות. מהר מאוד גיליתי, כי קדימה מחלצותיה דומות להפליא למחלצותיהן של שאר המפלגות, ואין בפיה כל בשורה חדשה לעם ישראל וגם לא סיפור טוב שניתן לספרו. הכל בה סובב סביב עשייה נמוכה ובלתי מושכלת של הדברים. היא נטולה כל הבט מקצועי ראוי לשמו, ובעיקר סובלת מחוסר מוחלט בדמיון ובתעוזת הרוח, ובהעדר תהליכים של חשיבה ועיון מובנים וסדורים. במיוחד אנו מרבים לשקר לעצמנו ומצטיינים בבניית אשליות שוא בקרב הציבור למה שאנחנו לא. ציפייתנו לחזרה מהירה לשלטון אינה מבוססת על ערך מוסף שחובה עלינו להביאו לחיים הפוליטיים במדינת ישראל, כי אין לנו דבר שכזה, כי אם על העובדה שהמערכת הפולטית כולה על הפנים והכל בה גרוע כל כך.
בקלות רבה ניתן לעשות את הדברים אחרת. אין צורך בחקיקה כלשהי וגם לא בשינוי שיטת הבחירות והממשל. רק לקום בבוקר לשנות את הדיסקט בראש ולתחיל לצעוד קדימה. זה בידינו וזה אפשרי. חשוב שנעבוד ונפעל ביחד ובשיתוף פעולה פורה בכל חלקי המפלגה, אך עלינו להזהר מליפול לפח של דביקות סתמית וחסרת תכלית נוסח 'מועדון חברים' ו'קדימה היא הבית שלנו'. מוטלת עלינו שליחות היסטורית ודורית לעשות בארץ הזו תיקון גדול בחיינו הפוליטיים וזה לא צחוק. זו ההצדקה העיקרית לעצם קיומה של קדימה. זה המימד התכליתי שלה. אם היא מתעלמת מכך היא מבטלת במו ידיה את עוגני שרידותה ומערערת את יסודותיה. ניתן לקחת דוגמה לדברים גדולים ונשגבים שאפשר לעשות מ: (1) הצלחתו המדהימה של המפעל הציוני; (2) מהסיפור המופלא של הקמת המדינה וביסוסה הראשוני על ידי האבות המיסדים; (3) ואפשר גם ללכת רחוק ולשאוב עידוד וחוזקה רבה ממפעלם האדיר של ראשוני המשכילים היהודים באירופה במרחבי המאה ה-18 ומהפכת הנאורות שהובילו בעולם היהודי.
בבחירות הראשונות לכנסת בה השתתפה המפלגה פעלתי כאיש שטח מן המניין ביישובי גבעת-שמואל. שנה מאוחר יותר החילותי את פעילותי היותר ממשית במפלגה. 'סופחתי' להנהלה המורחבת של בית קדימה בתל אביב ונטלתי חלק בפגישות עם חברי כנסת ועם פעילים גם במקומות אחרים במפלגה. כמו כן נכחתי במרבית התכנסיות המועצה ויצרתי קשר עם חברים רבים. באופן הכי טבעי מיצבתי את עצמי במפלגה כגורם מקצועי המביט עליה בעיניים קצת יותר מקצועיות. פעילותי נשאה אופי לא פורמלי. כלומר, לא נבחרתי ולא מוניתי לכל תפקיד.
עיקר פעילותי התמקדה בצורך האקוטי שלנו להתמודד עם שאלות היסוד והאמת של קדימה והמערכת הפוליטת כולה. בעניין זה קדימה שימשה עבורי מעבדה מצויינת להבנת חולשותיה הבסיסיות של הפוליטיקה בישראל, ומשל וסמל לקורה בזירת חיינו הפוליטיים. הספיקו לי חודשים מספר כדי לזהות את הבעיות העיקריות שלנו. באותם ימים ראשונים של פעילות החילותי לכתוב ולפרסם מאמרים באתר החברים 'יאללה קדימה' העוסקים כולם, באופן כזה או אחר, במימדיה האסטרטגיים של המפלגה. עם הזמן התובנות הראשוניות שרכשתי הלכו והועמקו ואף נוספו להן מימדים נוספים. עד היום פרסמתי ב'יאללה קדימה' מעל ל- 170 מאמרים שונים וכן הכינותי תוכנית מקצועית בשם 'קדימה: יישום תוכנית אסטרטגית' ושני ניירות עמדה העוסקים האחד בשאלת זהותה של המפלגה והשני בדרכי התנהלותה. בעת האחרונה אספתי את המיטב שבמאמריי, כ- 90 במספר, והוצאתי אותם לפרסום בשני אתרים ארציים: 'מאמרים' ו'רידר', וניתן להגיע אליהם בקלות רבה דרך הקשת שמי המלא בגוגל.
מספיק לעקוב אחר הנגלה במפלגה - לשמוע את הקולות בה ולראות את המראות, לקרוא את עיקריי הדברים הכתובים, לעקוב אחר תהליכי העבודה וקבלת ההחלטות בה, ולהתרשם מן התרבות הארגונית האופפת אותה - וזה בלבד כבר יש בו די כדי לאפשר לאיש מקצוע מתחומי הניהול, הארגון והאסטרטגיה לקבל תמונת מצב מהימנה ואוטנטית על הדברים. וכדי לבסס תובנות מושכלות יותר הסתייעתי בחומרים וידע מתחומי עניין נרחבים נוספים.
מעבר להמשגה ולמילים המקצועיות, שלעיתים יכולות להשמע קצת גבוהות, מצאתי בקדימה סביבה שאין שואלים בה שאלות, הכל מובן מאליו ואין צורך לתת את הדעת לדברים. סביבה שמעולם לא ספגה אל תוכה תשומות מקצועיות כלשהן מתחומי חוכמת הניהול והארגון. סביבה שהתנהלות איכותית וראויה היא שם גנאי בה. סביבה שהדגל על פיו היא מתנהלת וחיה הוא 'מה שהיה הוא שיהיה' ושל 'עשיית עוד מאותו הדבר'. סביבה קופאת על שמרייה שתהליכים של הפרייה צמיחה והתפתחות כלל לא מתקיימים בה. מקום המתיימר להיות דמוקרטי ולמעשה במהותו איננו כזה. סביבה בה לפוליטיקאים שליטה חסרת רסן ובלמים ואיזונים כלשהם, וחברי המפלגה משולים בה ל'חמורים כפופי גבות', עליהם רוכבים הפוליטיקאים לכנסת ולממשלה ודבר לא מעבר לכך.
מצאתי סביבה שיסודות חשובים כמו עקרון 'שיתוף הרבים' ועקרון 'העדיפות העליונה להתבונה הקולקטיבית' אינם מתקיימים בה כלל. סביבה שנבחריה הם מורמים מעם שחדלו כבר מזמן לשרת את הציבור ולשמש כשליחיו, ותחת זאת הציבור משרת אותם וגם חייב להם. סביבה בה הפוליטיקאים בורחים כל העת מאחריותם לתוצאות מעשיהם ומחדליהם ואיש מהם אינו נושא באחריות לדברים המאוד לא טובים שקורים לנו. סביבה המשולה למצודה של שמרנות וארכאיות בלב החברה הישראלית אשר מייצרת לה ולמדינה הפסדים עצומים וזורעת פורענות לכל עבר. סביבה המתאפיינת באנרכיה רבה ובהתנהגויות אינפנטיליות ששורשיהם נגזרים ממציאות של חיים ללא גבולות וללא הגדרות ברורות וראויות לשמן. בקיצור, מציאות הזויה שאת תוצאותיה הנוראיות כולנו רואים וכולנו משלמים עליהן ביוקר. מציאות בה מתקיים דיסוננס מאוד חריף בין כל מה שאיננו פוליטיקה ואיננו קשור באופן ישיר למדינה ולממשל, והוא משגשג, פורח ומצליח באופן יוצא דופן, לבין האפסיות של חיינו הפוליטיים וכשלונם הצורב.
אני יודע שרבים בקדימה קוראים את דבריי ובתוכם גם חברי הכנסת שלה. אני אף חש שדבריי מתקבלים היטב וזוכים להכרה ולהערכה רבה. אך מנגד, במציאות העכשווית הקיימת ובמנטליות הישראלית המצוייה, כנראה שאין כל סיכוי לעשות אפילו צעד אחד קטן בקדימה באשר לצורך שלנו לתת תשובות הולמות לשאלות היסוד והאמת של חיינו הפוליטיים והציבוריים. הפוליטיקאים בשלהם, כפי שכבר רמזתי לעיל, ואנו חברי המפלגה כנראה שאיננו יכולים לסגת ולפרוץ את גבולות 'המהות החמורית כפופת הגבות' שהורגלנו לה במשך שנים ארוכות. ברור לי כי ללא שינוי יסודי של הפרדיגמה הקיימת והחלפתה בפרדיגמה של חדשנות ויצירתיות רבה, של תעוזת הרוח ומקצוענות ושל מנהיגות מכוננת, שום דבר טוב לא יעלה בידינו ולא יצלח בכל האמור לחיינו הציבוריים ואת שנגזר מהם.
ואף על פי כן אני בקדימה, כי: (1) אין משהו אחר ואני מרגיש עצמי קרוב לחבורה מאוד טובה של אנשים צעירים ומדהימים בתוכה - שהלב כואב לראותם פועלים במערכת כל כך בלתי איכותית וכל כך בלתי ראויה וקלוקלת - שצר לי לומר להם, שבנסיבות האלו רב הסיכוי שדבר טוב לא יצמח לנו בקדימה ואף מוטל עליה צל כבד המאיים על עצם שרידותה; (2) משום שאני שייך לאנשים המחפשים תמיד את הסיבה האחת והיחידה מדוע כן, ולא את אלף ואחת הסיבות מדוע לא; (3) משום שאני שייך לרצים למרחקים ארוכים ויש בי עוד מספיק אוויר בראותיי ודי כוחות בשרירי רגליי.
